פריצה אוונגרדית ברחוב דובנוב - עמוס אדלהייט על דליה הרץby admin ()דליה הרץ היא רגע נדיר בשירה העברית המודרנית של שנות החמישים המאוחרות ושנות השישים המוקדמות של המאה שחלפה. הרגע של הרץ רווי מתחים של חוויות ילדות מסויטות והבלחות קונצפטואליות-קיומיות מפתיעות ומרחיקות לכת בעוצמתן, במקוריותן ובעומקן הפסיכולוגי, המציבות אותה בראש תת-זרם פנימי של יוצרים מודרניסטיים מובהקים של אוונגרד. אולם בעוד שניתן לשייך חלק מיצירתם של דוד אבידן, מקסים גילן, ישראל פנקס, יונה וולך או א. דורית לרגע של הרץ, הרי בסיכומו של דבר נותרת דליה הרץ בודדה בחזית בלעדית של אוונגרד ואין לה כל חלק ברבדים אחרים של יצירה וחוויה. ההתמקדות וההצטמצמות הן התכונות המובהקות של שירתה, המחזיקה כמה עשרות עמודים בודדים, אותם ניתן לקרוא במשך זמן קצר יחסית. אולם העוצמה החווייתית הטעונה בכל שיר של הרץ, התחביר המתוח עד קצה, הראייה הפלסטית החדה, החד פעמית, הרעננות הלשונית האדירה, הפרוזודיה הטבעית, הקצבים והדימויים עתירי הדמיון והברק, מעניקים לקורפוס השירי המצומצם יחסית הזה ממדים בלתי רגילים. ניתן לשייך את הרץ מבחינת הראייה הפלסטית, התחביר המתוח והדיבור האינטימי ליוצרים כאורי צבי גרינברג, אסתר ראב, נח שטרן, אבות ישורון והרולד שימל, בבחינת דגם מודרניסטי ייחודי שחוצה דורות והקשרים שונים. הרגע של הרץ הוא ללא ספק פצצת זמן מתקתקת בלב השירה העברית המודרנית והוא מהווה פריצה אל אינסוף מחוזות חדשים של חוויה, מחשבה ושפה, הרחק ומעבר לנוסח הפואטי המוגבל הן מבחינת החוויה והן מבחינת הלשון הרזה שטבע נתן זך אי-אז בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים של המאה שחלפה, אך גם מעבר למרבית היוצרים העבריים בשנות האלפיים. חשוב לזכור שהרגע של הרץ נוצר בזמן אמת (פחות או יותר בין פרסום ספרו הראשון ושיריו הראשונים של זך באמצע שנות החמישים, מאמרו הפרוגרמתי הידוע על אלתרמן ב- 1959, הופעת "שירים שונים" כשנה לאחר מכן, ועד פרסום ספרו "זמן ורתמוס" ב- 1966), דהיינו לפני הפיכת הנוסח של זך לנוסח דומיננטי בשירה העברית, ממש בלב תקופת הסער והפרץ של לידת דגם מודרניסטי חדש בשירה העברית. מדובר לכן בפריצה אוונגרדית אותנטית של יוצרת צעירה מאוד אך כבר בשלה לחלוטין, שאיננה מגיבה לנוסח קיים, אלא פורצת קדימה ובועטת בעיטה משלה בדור "כתובים" ובנוסח המודרניזם הרוסי. מבחינה זו נדמה שאם השירים הכלולים ב"מרגוט" היו נכתבים בעוד כעשרים שנה, הם עדיין היו שומרים על טריותם. במלים אחרות, שירתה של דליה הרץ משולה למכונית מרוץ חדישה המצויה על המסלול מאז 1961, וקשה עדיין לראות מתי השירה העברית המקובלת והמקובעת תשיג אותה, תעכל אותה, תפנים אותה, שלא לומר תמשיך אותה או תעניק לה את המקום הראוי לה. קטע מתוך המאמר "פריצה אוונגרדית ברחוב דובנוב" שיראה אור בראשית 2008 בגיליונו ה - 19 של כתב העת 'עמדה'. תגובה |